הים והאטמוספרה האטמוספירה תהליכים אטמוספריים זרמים בים ובאוקיינוס גלים גאות ושפל יחסי הגומלין בין הים והאטמוספרה
האטמוספרה היא שכבה ובה גזים שונים הנצמדים ומקיפים את כדור הארץ בזכות כוח המשיכה שלו
שכבת האטמוספרה חשובה לקיום חיים מגנה מפני שינויי טמפ' קיצוניים. טמפ' כדו"הא הייתה צונחת בשלושים מעלות מ.-15 C + ל 15 C מסננת קרינה אלקטרומגנטית המגיעה מהשמש )בעזרת שכבת האוזון(. מגבילה חדירה של מטאוריטים )נשרפים בגלל החיכוך...(. משאירה גזים קרובים לפני אדמה: משאירה את הפחמן הדו חמצני זמין לצמחים בתהליך הפוטוסינטזה. מגדילה את כמות החמצן בזכות הפוטוסינטזה. ריכוז שיעור החמצן החופשי עלה מאז התפתחות החיים )כיום 21%(. חיוני כיום לנשימת רוב היצורים )תלוי למי אתה קורא יצור!!!(. מקור לחנקן המשמש צמחים ובע"ח. מאפשרת את מחזור המים..1.2.3.4
השינויים בתכונות האטמוספרה מרכיבי הגזים שבאטמוספרה הינם קבועים +\- עד גובה מסוים. מה קורה בגובה רב? אויר פחות צפוף מוריד את הלחץ וגזים שונים מתחלקים על פי משקלם הטמפרטורה גם כן משתנה עם הגובה השינויים בתכונות הפיסיקליות )מוליכות חשמלית וטמפי( ותכונות כימיות )הרכב הגזים( הביאו לסיווג האטמוספרה על פי שכבות שונות
שכבות האטמוספרה 1. טרופוספרה: השכבה הקרובה לאדמה גובה הטרופוספרה שונה בין הקוטב לקו המשווה )14.5-6 ק"מ( מכילה כ 75% מהחומר באטמ' ואת כל היצורים החיים הטמפרטורה יורדת בשכבה זו עד ל C 50-2. סטרטוספרה: מתנשאת מגג הטרופוספרה ועד ל 50 ק"מ מכילה את שכבת האוזון )במרכז( זו קולטת קרינת UV מכילה יחד עם הטרופ' 99% מהחומר האטמוספרי הטמפרטורה עולה בשכבה זו עד ל C 0 3. מזוספרה: מגג הסטרטוספרה ועד ל 85 ק"מ הטמפרטורה יורדת בהדרגה על ל C 93 4. טרמוספרה: מגג המזוספרה ועד ל 650 ק"מ )עובי משתנה, תלוי בשמש( הטמפ' עולה בשכבה זו עד ל C 1,700 החלק הגבוה נקרא גם יונוספרה כיוון שמכיל יונים מוליכי חשמל שידורי הרדיו AM אפשריים הודות ליונוספרה מטאוריטים נשרפים בגובה 160 ק"מ, הזוהר הצפוני מתחיל בגובה זה 5. אקסוספרה: מגג הטרמו' ועד ל 8,000 ק"מ. מכילה את גזי ההליום והמימן. גם היא מייצרת זהרים 6. מגנטוספרה: מהאקסוספרה ועד ל 20,000 ק"מ. כמעט ואין חומר בשכבה זו, רק פרוטונים ואלקטרונים חופשיים המרוכזים בחגורת "ון אלן"
חגורת ואן אלן והזוהרים בקטבים לכל כוכב לכת יש חגורה חגורת "ואן אלן" מורכבת משני חלקים החלק הפנימי שדה פרוטונים )+( החלק החיצוני שדה אלקטרונים )-( בקטבים אין חיגור
חגורת ואן אלן מונעת תנועה חופשייה של רוח סולארית בגלל מומנט התזוזה, הרוח פורצת פנימה בקטבים ויוצרת חיכוך אלקטרומגנטי עם חלקיקים באטמוספרה התחתונה חלקיקים שונים נראים לעין בצבעים שונים - הזוהר
ו מרכיבי האטמוספרה )טרופוספרה וסטרטוספרה( האטמ' מכילה בעיקר חנקן )78%( וחמצן )21%(. החמצן הגיע ומגיע מייצור ראשוני. החנקן האטמ' לא זמין למרביתם הגדול של יצורים. אחוז אחד נוסף מרכיב את הגזים האחרים. מרחפים גם תרכובות כימיות כגון מתאן, ניטראט, אבק ועפר של מוצקים ומלחים וגזים ידי תעשייה....חלקיקי אבק מהחלל החיצון )מטאוריטים(. יש לזכור כי מלאי החומרים בכדור הארץ מוגבל, כל הזכויות שמורות נועם ואן דר האל ואין כניסת חומרים חדשים )מלבד מטאורים )
חנקן N2 מחזור החנקן עובר מהאט' לביוספרה דרך חיידקים. החנקן מקובע על ידי חיידקים הצמודים לשורשים. החיידקים מעבירים את החנקן בשלבים עד שנעשה זמין לצמחים. הצמחים משתמשים בחנקן ליצירת חלבונים ונכנס לשרשרת המזון )הרביבור > קרניבור(. תעשייה: גשם חומצי, דשנים, חומרי נפץ, חנקן נוזלי, ותרכובות כימיות )נכנס לאדמה(. ברקים: הברק גורם לפירוק מולקלת החנקן האטמ' וקיבוע באדמה.
מחזור החנקן בים בים החנקן האטמ' זמין לחיידקים ווירוסים ואצות כחוליות. חנקן כתוצאה מסילוק הפרשות וריקבון מתפרק על ידי אין ספור חיידקים ווירוסים המצויים בכל המדיום המימי. בים השחור, סוגי החיידקים נבדלים בין השכבה שבה יש חמצן לבין השכבה שבה אין חמצן.
החמצן O2 עושר החמצן שיש לנו באטמוספרה מאפשר מגוון חיים כה גדול. החמצן משתתף בתהליכים הנקראים תהליכי חמצון )נשימה, בעירה ביער או במפעל( בתהליך החמצון מתרכב פחמן עם מולקולת החמצן ויוצר.CO2 תהליך החמצון מסלק את החמצן מהאטמוספרה. תהליך הפוטוסינטזה מחזיר את החמצן לאטמוספרה. האיזון העדין הקיים בין צריכה ליצירה קריטי )משמעותי ביותר( לחיים על פני כדו"הא האיזון העדין של כמות ה CO2 באויר ובים גם כן קריטי לחיים וקשור לוויסות הטמפ' באטמוספירה. המוגלובין: המולקולה שמסיעה חמצן ו CO2 בתוך הגוף.
תהליכים אטמוספריים מאזני אנרגיה קרינה של השמש ופליטה מכדו"הא מחזוריות האטמוספרה ההבדל בין הקוטב לקו המשווה )נטיית הכדור( לחץ האוויר והרוח בעקבותיו הלחץ המשתנה במפל לחצים אפקט קוריוליוס מה שמאפשר זרימה יותר רחבה על הכדור מערכת הרוחות העולמית בעקבות אפקט קוריוליוס
מאזני האנרגיה קרינת פליטת השמש כדוה"א השמש מקרינה באורכי גל קצרים UV )בעיקר באור הנראה( חלק מה UV מוחזר לאטמ' כשנפגש בחלקיקים, בעננים, מים ובזנית. חלק נוסף מקובע כחום בכדוה"א. אותו חום נפלט חזרה באורכי גל ארוכים אינפרה אדום מאזן האנרגיה )רווח\הפסד( בין הקרינה שחודרת לכדו"הא והאטמ' הוא שווה לקרינה שיוצא ממנה חילופי האנרגיה מהשמש מניעים את הדינמיקה באטמוספרה
אפקט החממה אפקט החממה זה מצב שהתערבות האדם )זיהום האוויר( מונע מגלי אינפרה להיפלט ומשאיר חום עודף בתחומי האטמוספרה.
כמות הקרינה בקו המשווה גבוה מאשר בקטבים המרחק של הקרינה דרך האטמוספרה גדול יותר בקטבים גורם שם ליותר החזר קרינה, פחות קיבוע. בקטבים - הקרינה הנפלטת גבוהה מהנקלטת בקו המשווה - הקרינה הנפלטת קטנה מהנקלטת. היינו מצפים שכל הזמן רק יתחמם באזור קו המשווה ורק יתקרר מאד באזור הקוטב!!!???
לחץ אוויר ורוח אוויר שמתחמם גורם לירידה בלחץ, צפיפות האויר יורדת ומתחילה להתפשט מעל אויר קר שלחוץ וצפוף יותר. אויר שנעשה לח צפיפותו יורדת. לכן אויר קר ואו יבש מצויים בלחץ גבוה. האויר מהלחץ הגבוה רוצה להשתחרר ומוסע לאזור לחץ נמוך זהו מפל לחצים. תופעה זו גורמת לרוח. רוח הבאה מהצפון נקראת רוח צפונית )מהכיוון ממנו באה(.
אוויר חם עולה בקו המשווה ויוצר לחץ נמוך. בקטבים לחץ האוויר גבוה. על כן היינו מצפים שאוויר ינוע מהקוטב לקו המשווה... אך לא... למה? סיבה : 1 אויר קר צפוף יותר ומתפשט למטה! סיבה 2 :כח קוריוליס כח קוריוליס סיבוב כדו"הא סביב עצמו. כיוון שכדור הארץ מסתובב במהירות גבוהה יותר בקוו המשווה הרוח הינה מערבית משני צידי קו המשווה. מהירות הסיבוב בקו המשווה ) 0( הינו 1,700 ק"מ\ש, בקו גובה 60 800 ק"מ\ש וב 90? כח קוריוליס תנועת עצמים על כדוה "א
אם כדו"הא לא היה זז )או היה קטן מחוזק האפקט ) האוויר החם היה נע לכיוון הקוטב, מתקרר, יורד מטה ומתפשט חזרה.
מערכת הרוחות העולמית האוויר החם שעולה מקו המשווה מאבד צפיפות נוצר לחץ נמוך עננים מתעבים. האוויר החם ממשיך לעלות ומתחיל להתקרר במרום ונעשה צפוף יותר נוצר לחץ גבוה. הלחץ הגבוה מוסע לשני הצדדים. בגלל אפקט קוריוליס הוא נע מערבה גם לדרום וגם לצפון. בגלל שכדור הארץ גדול יותר מאפקט הסיבוב של כח קוריוליס. האוויר הקר יורד כבר ב 30!!!! מתחילה מערכת של זרמי אוויר בין קווי 0 -,30 30 -,60 60-90
מערכת הרוחות העולמית אוויר קר וצפוף יורד למטה, מתחמם ומתפשט חזרה תא פרל 'הרוחות המערביות' תא האדלי 'רוחות הסחר' תא קוטב אוויר חם מתנגש משני הצדדים ומתרומם מעלה אוויר קר מגיח משני הצדדים, מתחמם למטה ומתפשט לצדדים אוויר חם עולה ויוצר עננים. האוויר החם ממשיך לעלות ונע לקטבים
הוריקן בדרך לפגוע בחופי מקסיקו
אקלים לעומת מזג אויר אקלים מבטא מקום מסוים שבו תנאים אביוטיים אקלים )אזור( מדברי, אקלים )אזור( הררי, אקלים )אזור( טרופי, אקלים )אזור( חופי. מזג אויר מבטא את ההתרחשות של הרוחות והגשמים באותם אזורי אקלים. אקלים המדבר חם ויבש, מה שיוביל צחיחות גבוהה. אקלים טרופי חם ולח, מה שיוביל לגשם.
זרמים בים ובאוקיינוס
גילויים מוקדמים של זרמי הים 1777 בנימין פרנקלין גילה את זרם הגולף -
תמונת לווין של זרם הגולף מבט על הטמפרטורה המשתנה על פני הים
זרמי שטח )פני הים(: זרמים מהירים המוסעים על ידי הרוח. זרמים אלו מוגבלים לכמה מאות מטרים מהווים 10% מנפח האוקינוס. הרוח החודרת לים גורמת לזרמים שמהירותם 4% ממהירות הרוח. כיוון זרמי השטח הינו אופקי. הזרמים מוטים על ידי דפנות היבשה ויוצרות לולאות זרם )'צירי הערבול'(. במים ניכרת השפעה מ'ספירלת אקמן' )כח קוריוליס(. זרמי האוקיינוס
זרמי האוקיינוס זרמי עומק: זרמים איטיים המוסעים בגלל שינויי צפיפות. נקראים זרמים "תרמוהלינים" בגלל הבדלי הטמפרטורה והמליחות הקיימים במים בגבול שבין שני זרמים שונים.
זוית הקרינה והמרחק באטמוספרה זווית הקרינה של השמש על כדור הארץ משתנה עם שינויי קווי הגובה. יחס כמות החום )אנרגיה( הנקלט והנפלט משתנה כתוצאה מזווית הקרינה. בקו המשווה יותר חום נקלט. בקוטב יותר חום נפלט.
תאי קונבקציה אוויר חם עולה מתקרר ויורד מטה. אותו הדבר היינו מבחינים בכדור שלא מסתובב.
כדור הארץ כן מסתובב!!! מהירות הסיבוב יורדת עם העלייה בקווי הגובה. אפקט קוריוליס ג'ספר גוסטאב דה קוריוליס ) 1835(
אפקט קוריוליס נוצר בעקבות סיבוב כדור הארץ, מהירותו יורדת עם עלייה בקווי הגובה. משפיע על כיוון הרוח, הזרמים וכל דבר מרחף )חיידקים, ווירוסים, חול, אבק, אדי מים(. פונה מערבה וגורם לרוח מזרחית משני צידי קו המשווה. מקסימום מהירות וכח בקו המשווה )1600 ק"מש( מהירות 0 ק"מש בקטבים. מהם שלושת התאים? תאי האדלי תאי פרל תאי הקוטב
מערכות רוח התנועה האמיתית מהירות הרוח
ספירלת אקמן כיוון התנועה של 'אקמן' הוא אנכי לכיוון הרוח )בגלל אפקט קוריוליס(. ככל שנעמיק, כיוון התנועה תחריף ומהירות הזרם תרד בקצה ההשפעה תהה הזרם 180 מכיוון הרוח חפצים על פני השטח ינועו 45 מכיוון הרוח. בחצי כדו"הא הצפוני הרוח נעה ימינה. בחצי כדו"הא הדרומי הרוח נעה שמאלה.
זרמי שטח צירי הערבול ג'יירים
מהירות הזרם של ציר העירבול גבוה יותר במערב
נוצר ג'ייר
הזרם המזרחי רוחב : 1,000 ק "מ עומק : 0.5 ק "מ מהירות : 10 ק"מ ליום הזרם המערבי רוחב : 100 ק "מ עומק : 1-2 ק "מ מהירות : 100 ק"מ ליום הזרם הקנארי זרם קליפורניה זרם הגולף זרם ברזיל זרם קורושיו
טבעות בזרם הגולף טבעות חמות נעות עם כיוון השעון טבעות כל קרותהזכויות נעות שמורות נועם ואן נגדדר האל כיוון השעון
תלת מימד של הטבעות
זרמי עומק מושפעים משינויי צפיפות על ידי טמפרטורה ומלחים נקרא גם זרמים תרמו-הלינים
אזורי מקור של זרמי ים עמוק
זרמי ים עמוק 'חגורת המסוע' מביא חום מקו המשווה לקטבים )מלמעלה( מביא חמצן וחומרי מזון מהקטבים לקו המשווה )מלמטה ) כל הזכויות שמורות נועם ואן דר האל
מבט צד על זרמי האוקיינוס האטלנטי באזור אנטארקטיקה קיימת התפצלות זרמים עקב נביעה המגיחה מהמעמקים
הים התיכון הים התיכון הינו אגן כמעט סגור ההתאדות גדולה מאד ואין איזון של מים נכנסים מנהרות ומשקעים. מאזן המים נשמר בזכות זרם שטח הנכנס מהאוקיינוס האטלנטי
א ב ג א ב לים התיכון 3 מיצרים קטנים:. ג'יברלטר מעבר לאוקיינוס האטלנטי: 20 ק"מ אורך, 350 מטר עומק. בוספורוס מעבר לים השחור: 4 ק"מ אורך, 70 מ' עומק. סואץ מעבר לים סוף: 100 מ' אורך, 15 מ' עומק. ג
כניסת מים כמויות המים הנכנסות ויוצאות מהים התיכון מהאוקיינוס 1,750,000 האטלנטי קוב \ שנייה יציאת מים קוב \ שנייה לאוקיינוס 1,680,000 האטלנטי מהים השחור 12,600 לים השחור 6,100 נהרות 38,000 אידוי 115,400 סה "כ 1,801,500 סה "כ 1,801,500
הים התיכון מופרד על ידי רכס תת ימי באזור איטליה רכס זה גורם לחלק המערבי להיות עשיר במי האטלנטי זרם קטן עובר לצד המערבי וזורם מלמטה לכיוון ישראל. חלק ממשיך חזרה עד לאטלנטי וחלק נכנס לים סוף לכיוון הזרם חשיבות בהסעת חול מהנילוס לישראל וכן בתכנון נמלים
טמפרטורה בפני הים זרמים בים התיכון זרמי הים התיכון משפיעים על הדייג, עושר המינים, מליחות הים, טמפרטורה ומזג האוויר ההשפעה ניכרת גם על יציאת המים לאוקיינוס האטלנטי טמפרטורה מליחות
נביעה ושקיעה Downwelling Upwelling & הפיצוי של הימים למפלס אחיד של פני הים שקיעה נביעה ירידה בנוטריינטים עוני ביולוגי עלייה בחמצן ונוטריינטים עושר ביולוגי נביעות ושקיעות הינן בדרך כלל כל הזכויות עונתיות או שמורות נועם ואן דר תקופתיות האל
נביעה - Upwelling נביעה בקו המשווה בקו המשווה המים בורחים צפונה ודרומה!!! הנביעה מפצה על הבריחה
נביעה בקו החוף ספירלת אקמן מסיתה את המים מהחוף החוצה. נביעה מפצה על בריחה זו אפשרויות נוספות לנביעה מבלע במייצר רוח לים רכס תת ימי
חשיבות הנביעה לייצור דגה דגים ייצור ראשוני גודל אזור 1.6 טון 50 ג\מ ² \שנה 90% אוקיינוס 120 טון 100 ג\מ ² \שנה 9.9% חוף 120 טון 300 ג\מ ² \שנה 0.1% נביעה
Downwelling שקיעה -
שקיעה בקו החוף שקיעה מרוח
כיוון הרוח גורם לנביעה או שקיעה
"אל ניניו" מונע נביעה
כיוון הרוח ועוצמתה משפיעים על תופעת ה"אל ניניו" ההשפעה היא כלל עולמית!!!!!!!
אחרי תופעת "אל ניניו" מתרחשת תופעת "לה ניניה" ינואר 1998 El Niño ינואר 2000 La Niña
El Niño ההשפעה של - "אל ניניו" מחסור בדגה רעב שינויים קיצוניים במז"א
גלים
מהו גל? גל הוא דרך העברת אנרגיה. גל במים דומה לגלי רדיו או קול בכך שנוצרת הפרעה מכאנית בתווך ממשי המעוות את החומר בו הוא עובר. גל אינו מתקדם לנצח, אלא דועך. החיכוך בין חלקיקים גורם ללקיחת אנרגית חום והגל מאבד מעוצמתו.
גל מתואר כשילוב של כמה תכונות אורך גל )λ( = המרחק במטרים בין שני שיאי גובה של הגל. עוצמת הגל = הגובה על ציר ה = Y חצי מאורך הגל. זמן מחזור )T( = זמן ההתקדמות משתי נק' שיא של הגל. תדירות )f( = מספר מחזורי הגל בשנייה )1 הרץ(..1.2.3.4
סוגי הגלים גלי רוח \ גלי שטח גלים הנוצרים ממגע בין האטמ' לים. גלי קטסטרופה נוצרים כתוצאה מפעילות סיסמית )צונאמי, קרחונים או סלעי ענק הנשברים לים ויוצרים גל( או מסערות עזות טייפון והוריקן. גלים מועדיים גלי גאות ושפל הנוצרים כתוצאה מכוחות הפועלים בין הארץ לגרמי השמיים. גלי עומק \ פנימיים נובעים משינויי טמפרטורה ומליחות..1.2.3.4
רוח על פני המים גורמת להתנגשות בין חלקיקי אוויר לחלקיקי מים. האנרגיה עוברת מהרוח לגל ונוצרים גלי שטח. כיוון שהגל הינו צורת העברת אנרגיה, המים עצמם אינם מתקדמים אלא נעים במעגלים וחוזרים למקומם. מעגלי התנועה של החלקיקים הולכים וקטנים עם העומק, עד שהם חסרי השפעה ואנרגיה.
גלי הים הינם גלים אורביטליים סיבוביים הברווז במים לא זז!!! כך גם בקרקעית, תנודת האצה היא ככיוון הגל
בסיס הגל הוא חצי מרוחב הגל הגל שנראה לעין מהווה שביעית מאורך הגל כולו במידה והגל ארוך משביעית הוא מתנפץ.
השפעה של שני גלים שונים שנפגשים שני גלים מקבילים יגבירו את גובה ועוצמת הגל. שני גלים לא מקבילים יפחיתו את גובה ועוצמת הגל. גל ארוך הנפגש בגלים קצרים יעצים את גובה הגל האמצעי אך יפחית את רוחבו..1.2.3
עוצמת הרוח מדמה את עוצמת הגל
עוצמת הרוח וגובה הגל בים, כשגובה הגל גדול מ 7\1 מאורך הגל הוא נשבר. נזק הנגרם מגל.
אורך הגל קובע את מידת געשותו ים רגוע ים סוער
גלישה מה זה אומר? כשגל מתקרב לחוף, החיכוך עם הקרקעית גורם להפרש מהירויות בין בסיס הגל וחלקו העליון. הגל עף קדימה... ככל שגל עוצמתי יותר פוגש קרקעית תלולה יותר כך גובה שבירותו גדולה יותר
הגלים מאטים עם התקרבתם לחוף בשל החיכוך עם הקרקעית הגל שמרגיש את החוף מאט וסוטה לכיוון המפרצים. כך נוצרת שחיקה בדפנות המפרץ וחוף חולי בליבת המפרץ כל הזכויות שמורות נועם ואן דר האל.
האבולוציה של חוף סלעי עם הזמן, חוף סלעי בים "חדש" מקבל צורת חוף ישרה.
גלי קטסטרופה סופות הוריקן )צפ' כדו"הא( וסופות טייפון )דר' כדו"הא( הינם גלים הרסניים המגיעים לגובה של 10 מטר ומהירות של עד 260 קמ"ש. לסופות אלו עוצמת דרגה המנחות תושבים מפני הסכנה הצפויה. הוריקן פוגע בחופי הוואנה קובה.
צונאמי גלי קטסטרופה הנוצרים מרעידת אדמה
גלי הצונאמי הם גלים ענקיים בקרבם לחוף גובה הגל מגיע ל 100 מטר. אורכי הגלים מגיעים ל 150 מטר. מהירותם מגיע ל 900 קמ"ש.
צונאמי פוגע בהוואי 1946
ההרס בעקבות גל הצונאמי היום שאחרי
ההתראה מפני גל צונאמי: תחנות סיסמיות. תחנות גאות..1.2
גלי עומק צפיפות בעלי מים אגני שני בין במפגש נוצרים )מליחות \ טמפרטורה( שונה. גלי מגובה בהרבה גדולים ועוצמתו הגל גובה השטח.
גלי עומק במייצר ג'יברלטר
גלים מועדיים - גאות ושפל נוצרים מהשמש והירח על כן, הם מהווים את התופעה המחזורית הקבועה ביותר בים
הגאות והשפל משתרעים על פני אוקיינוסים שלמים עוצמת האנרגיה של גלי הגאות והשפל גדולים משל גלי הצונאמי, אך אורכי הגל גדולים בהרבה ולכן גובהם יחסית נמוך לכל חוף "טווח גאות" שונה: קיים פער אנכי בין שיאי הגאות והשפל ישנם הבדלים של מטר וישנם של עד 15 מטר )מזרח אטלנטי( בים תיכון הבדלי השיאים 30 ס"מ
עוצמת הגאות והשפל מושפעת מהמיקום על פני כדור הארץ תלויה בגיאוגרפיה המקומית של אגן המים בעומקו ובצורתו זמן המחזור של התופעה קבוע - 24 שעות ו 50 דקות )יממה + תזוזת הירח( מחזור יכול להיות מורכב מגיאות ושפל אחד או שניים. גובה המחזור משתנה גם כן, כך שבימים של ירח מלא או עלום לגמרי שיאי הגאות והשפל מורגשים יחד! קיימת קביעות מדוייקת במחזור היומי והחודשי כך שניתן לחזות אותה למועדים בעתיד.
כח המשיכה עם הירח והשמש, יחד עם סיבוב כדוה"א גורמים לגאות בשני קצוות כדוה"א למרות מידותיה, ההשפעה מהירח גדולה מזו של השמש בגלל קרבתה לכדור הארץ - מרכז הכובד מצויי בתוך כדור הארץ
טיפוסי מחזור חד יומיים או דו יומיים תלוי במספר גורמים: קו הרוחב מיקום הירח או השמש ביחס לציר הסיבוב של כדו"הא צורת אגן המים
מועדי ים מרביים מועדי ים רבעוניים
ג'יירים "בליטות" הנוצרות עקב זרמים "הבליטה" שואפת ל"גלוש" חזרה החוצה... הימים כביכול כלואים בין יבשות
תזוזת הים כשכוללים את היבשות כמו בג'ייר, כך הגאות שואפת לגלוש חזרה בכל פעם שהיא פוגשת יבשה. יחד עם כח קוריוליס, זרם המים ה"גולש" סוטה ימינה בצד הצפוני \ שמאלה בצד הדרומי של כדו"הא עד כל הזכויות שנפגש עם שמורות נועם יבשה ואן דר האל חדשה המסיטה אותו שוב חזרה
גל גאות גל שנע על ציר סבוב הגל נע בסיבוב נגדי לסיבוב הג'ייר
החישוב האמפידרומי מערכת גלי הגאות והשפל בעולם והנק' האמפידרומיות השונות בנקודות האמפידרומיות, שיאי הגאות והשפל הם הקטנים ביותר ככל שנמצאים רחוק מנקודות אמפידרומיות, שיאי הגאות והשפל גדולים יותר.
החישוב האמפידרומי של צפ' האטלנטי
קיימים מקומות בעולם שחלק מהיבשה מתגלה בשיא שפל ומתכסה חזרה בשיא גאות, דרוש לפעמים מטר אחד לשינוי שכזה. למרות השינויים, חיות רבות מצויות על פני חלקות אלו והצליחו להתאים עצמן לשינויים קיצוניים כגון יש מים... אין מים...
אוכלוסיות הגאות